בית הדין האזורי לעבודה שלל זכאות עובדת לתמורה באמצאת שירות שפיתחה במשותף במסגרת עבודתה

10.09.2019

בית הדין האזורי לעבודה שלל זכאות עובדת לתמורה באמצאת שירות שפיתחה במשותף במסגרת עבודתה

בית הדין האזורי לעבודה דחה לאחרונה את תביעתה של כימאית לאכוף את זכותה לקבלת תמלוגים באמצאת שירות שפיתחה במשותף במסגרת עבודתה באדמה מכתשים. בית המשפט שלל את זכותה לקבלת תמלוגים לאור הסכמתה לוותר על תמורה במסגרת חוזה ההעסקה שלה, ודחה את טענתה לפיה חוזה העסקתה הינו חוזה אחיד לאור כך שניהלה משא ומתן על תנאי ההסכם.


התובעת הינה כימאית שהועסקה על ידי הנתבעת, אדמה מכתשים בע”מ. במהלך עבודתה המציאה התובעת, ביחד עם מנהלה, את “פיפרוניל”, תהליך חדשני לייצור חומר כימי המשמש כחומר הדברה, שאומץ על הנתבעת והוגש לרישום כפטנט במדינות רבות. התובעת פנתה לנתבעת בבקשה לתגמול בגין אמצאת השירות שהמציאה, אך פנייתה נענתה בשלילה. בעקבות כך, התובעת פנתה לוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים שהוקמה על פי חוק הפטנטים בבקשה לפסיקת תמורה, אך בקשתה נדחתה ומכאן התביעה.


ראשית, קבע בית הדין כי סעיף 134 לחוק הפטנטים, הקובע כי “באין הסכם הקובע אם זכאי העובד לתמורה בעד אמצאת שירות, ובאיזו מידה ובאילו תנאים, ייקבע הדבר על ידי הוועדה לענייני פיצויים ותגמולים שהוקמה לפי פרק ו'”, אינו קוגנטי ולכן ניתן להתנות עליו. למעשה, לפי החוק, ברירת המחדל היא כי זכויות הקניין באמצאות שירות עקב שירות ובתקופת השירות הן של המעסיק, אלא אם קיים הסכם אחר בין העובד למעסיק בעניין זה. אשר לעניין זכותה של התובעת לתמורה בגין אמצאת שירות, לפי לשון סעיף 12 להסכם העבודה שלה מול הנתבעת, כל אמצאה של העובד במשך תקופת עבודתו שקשורה לעבודתו תהיה שייכת לנתבעת. התובעת עבדה באגף המחקר והפיתוח של הנתבעת במטרה לפתח תהליכים חדשים וחתמה על ויתור הזכויות ולכן ברור כי כוונת הצדדים הייתה להקנות לנתבעת את כל הזכויות באמצאות אלו. התנהגות הצדדים לאחר החתימה על הסכם ובמשך כל זמן העסקת התובע, תומכת בפרשנות זו. לכן, יש לקבוע כי במועד כריתת ההסכם ואף במהלכו, הייתה הסכמה בין הצדדים בנוגע לאי זכאות התובעת לתמורה בגין אמצאת שירות.


העובדת הגישה ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה.


*פ”ה 53043-06-14 ענת ברלינר נגד אדמה מכתשים בע”מ

 

News & publications:
More Newsletters: